תואילו

תואילו

мн.ч., м/ж р., 2 л., буд. вр./

הוֹאִיל [לְהוֹאִיל, מוֹ-, יוֹ-]

соизволять, соглашаться

הוֹאִיל בְּטוּבוֹ

соизволил

הוֹאִיל וְ- / שֶ-

поскольку

הוֹאִיל וְכָך

коль скоро так (дело обстоит)

הוֹאֵל נָא

пожалуйста, извольте